פסק-דין בתיק ק"ג 3344-01-11

בפנינו תביעתו של מר נאסר עבד (להלן - התובע) להורות כי השכר הקובע על פי חישובי הנתבעת ממנו נגזרו זכויותיו לגימלת זקנה, נמוך משכרו הקובע כמתחייב מתקנות הנתבעת, ולחייב את הנתבעת לשלם את גימלתו על פי החישוב הנכון כמוצע על ידו ולחייבה בתשלום ההפרשים שהצטברו לשיטתו, עד כה, בין גובה הגימלה ששולמה לו לבין גובה הגימלה שלטענתו הוא זכאי לה.

לציין, כי מלכתחילה התובע פנה בתביעתו זו אל וועדת הערעורים לענייני קרן פועלי הבניין כמתחייב מהוראות תקנות הנתבעת, והוועדה אף החלה לדון בענייננו.

דא עקא, שעוד בטרם התקבלה החלטה בערר שהגיש, בוטלו וועדות הערעורים הנ"ל, מבלי שעניינו של התובע הוכרע.

אי לכך, בנסיבות אלו ובהעדר גורם אחר על פי התקנות שיוכל להכריע בעררו של התובע, הוסכם בין הצדדים להעביר את המחלוקת לגופה להכרעת בית הדין ובהתאם לכך התנהל ההליך בפנינו.

העובדות והמחלוקת שבין הצדדים

1.         הנתבעת -  קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות - אגודה שתופית בע"מ (בניהול מיוחד), הינה אגודה שיתופית המנהלת את קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות (להלן - הקרן).

2.         התובע הועסק במשך שנות עבודתו בענף הבניין כעובד חודשי, וזכויותיו לפנסיה בוטחו במסגרת הקרן החל מחודש אוקטובר 1953 ועד לחודש יוני 1994.

בחודש יולי 1994 עם הגיעו לגיל 65 פרש התובע לגמלאות, ומאז הוא מקבל מהקרן גימלת זקנה, אשר על שיעורה כאמור הוא מלין במסגרת תביעתו זו.

3.         הואיל והתובע פרש לגמלאות עוד בשנת 1994, הרי שלא היה חולק בין הצדדים כי המקור הנורמטיבי לקביעת זכויותיו הפנסיוניות של התובע הוא תקנות קרן הפנסיה המקיפה של הקרן שחלו נכון למועד פרישתו של התובע, על הקרן וחבריה (להלן - תקנות הקרן או התקנות, לפי העניין), ולא הוראות התקנון האחיד שהוחל רק בשנת 2003.

4.         לציין, כי לאחר ששמענו את חקירותיהם הנגדיות של המצהיר מטעם הנתבעת והמומחה מטעם התובע, ולאחר שהמומחה מטעם התובע תיקן את חישוביו בהמשך להן, עלה בידי הצדדים לצמצם את המחלוקות בתיק זה, כך שהשאלה היחידה שנותרה במחלוקת בסופו של יום, היא שאלת פרשנותו של סעיף 2(ב)(1) לפרק השני לחלק הרביעי לתקנות הקרן, לצורך חישוב שכרו הקובע של התובע אשר ממנו תיגזר הגימלה.

5.         לא זו אף זו, בסופו של יום אף עלה בידי הצדדים, להגדיר במפורש את שוויה של המחלוקת בתיק זה ואת הנפקות החישובית שלה.

            וכך, לשיטת הנתבעת, הפרשנות הנכונה של הוראות סעיף 2(ב) (1) הנ"ל מובילה למסקנה לפיה השכר הקובע לגמלה ממנו נגזרת הגמלה של התובע, הוא: 3,699.85 ש"ח (בערכים נומינאליים למועד הפרישה), על פי החישוב כדלקמן:

שכר בסיס -                               2,832.59 ש"ח

תוספת תמריץ אי היעדרות -       282.95 ש"ח

תוספת וותק -                            157.76 ש"ח

תוספת הבראה -                              165 ש"ח

תוספת שכר יתר -                      261.55 ש"ח

סה"כ                                        3,699.85 ש"ח

הואיל ולא היה חולק בין הצדדים כי התובע צבר 70% גמלה, הרי שלטענת הנתבעת גובה הגמלה המגיע לתובע הוא 2,589.9 ש"ח, בערכים נומינאליים למועד הפרישה, על פי החישוב שלהלן: